<h1>תמים דעים להראב"ד סימן י"ב</h1>
<h2>דף מח.</h2>
והשאלה הב' בסירכא התלויה שנמצאת אחד מהם בשפולי האומה בועא וסירכא גדולה תלויה בה. דע ידידי כי סירכא תלויה אנו מכשירים אותה מפי הגאונים שאין לנו להוסיף על הטרפות וכשמה כן היא שהיא נסרכת בדבר והתלויה אינה נסרכת אבל אם באה לידי אותה שהיא יוצאה מן הבועה הייתי אוסרה כי הבועא מעידה עליה בנקב ואין הדופן מכשירה אפילו באונה תדע שהרי ריאה הסמוכה לדופן לדברי רב יוסף בר מניומי שאין חוששין לה כשהעלתה צמחים דהיינו בועות חוששין לה הכא נמי לא שנא שהרי אמרו ריאה שנקבה ודופן סותמתה כשרה והוא דסביך בבשרא. והאי לא סביך ולא סריך. ובשאר מקומות בריאה אין חוששין לשמא לא בדק יפה וכשרה. והא דרבי נחמיה דבדיק לה בפשורי. כי עייננא בה שפיר אסתבר דלהיתרא קא אתי דאפילו ליכא מכה בדופן תלינן בדופן הואיל ובדקינן לריאה בפשורי ונפחי' לה ולא מבצבצא. מנא אמינא לה דלהיתרא קאמר לה מדאמר מר זוטרא אנן הא דרבי נחמיה ארבא מתנינן לה לתרתי אוני דסמיכי להדדי וכו'. ומאן דמתני לה להא דרבא בודאי לקולא קאמר ומדהכא לקולא התם נמי לקולא. ועוד מדלא קאמר רב נחמיה מצריך בדיקותא בפשורי משמע נמי דלקולא קתני לה הלכך מאן דידיע למבדק בדיק לה ואע"ג דליכא מכה בדופן. מיהו לא ידעינן כמה היא שרייתה בפושרין דלאלתר לאו כלום הוא דשמא קרום עלה בה ולא נמחה עדיין דהא במס' נדה הכי אסתפקא להו בענין המפלת כמין קליפות כמין שערות שאמרו תטיל למים אם נמוחו טמאה ולא ידעו כמה תשרה. מיהו תשרה מעת לעת ובפושרי' שלא יצטננו ובכל זאת לא נמחה ונפחוה בתוך המים ולא בצבצו נראה שהי' מותרת לדעת ר' נחמיה והלכתא כוותיה מדאטרחו' אמוראי במלתי' אמאן מתני לה. וריאה שנצלית ולא נבדקה בעל החבור הברצלוני ז"ל מכשירה וזקני מ"ב היה חולק עליו ואוסרה מטעם שהרי בודקין בריאה ואין בודקין בשאר טרפות ומסתברא להיתרא מדאמרי' (מ"ט) אנקיבה ריאה היכא דמשמש' ידא דטבחא תלינן בידא דטבחא ואמרינן והא תלינן בזאב אלמא אפילו בריאה תלינן בזאב כשאר בני מעים שהחזירן כשהן מנוקבי' מ"מ יפה הדבר להחמיר שלא יבא הדבר לידי קלקול. ואונה לאומה הרי הכשרתיה למעלה לפי דרכי ואין ראיה למי שאוסר אותה ועליו להביא ראיה. וריאה שנסרכה רובא להיתר דהיינו מן האונה לדופן ומיעוט' מן האומה נהגו בנרבונה לדונה אחר הרוב וכן הדין כי הסירכות ספיקות הן שמא אינה נקב ואם היא נקב שמא מן האונה יצא הליחה ונעשית סירכ' ואפילו היתה הסירכא מחצה למחצה היה לנו להכשירה מפני שהם תרי ספקי אלא שמחמירין בה להצריכה רוב באונה.
